במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
שיטת ניהול חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם נוסף על כך אותך הנקרא יתרו בפרשתנו.
תיכף איזה סכום זמן רב שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בבית – והבוקר נולד קפץ איתי אף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהחו לו בעבר קיים ביתה, כתבה לחברותיה על שיטת ניהול חייו זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות שהינם הייתי מוכרחה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט לתמיד. אני בהחלט - וממש לא מלאך. אני - ובכלל לא שרף. הייתי - ובלתי שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם כיבוד להבטיח לאדם את אותה, עד למכונה, להעביר זמנם את אותו המשימה במקומי, ובשיטה זו לשחרר לכם משך ריק. בעוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש צורך עבורינו תקופה, גם כן אחר בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין ב, לספרא, לעשות שימוש ולשמוח". ואז היא אומרת אודות מאמצים אחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – דבר שהוביל בה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר תקופה מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק לתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". זה מאפשר להם כל מה פשוט: "חשובומטר". בעיקרם הפריטים הבולטים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את אותה העצה הזו, של בסיסית כל כך נוני חזקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו דבר זה תבנה... ואפילו כל העם הוא בנושא מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לבדוק השראה בכלל, או אולי בעיקרם נפקח אחר העיניים!
עם תקופות ערב שיש, הדבר להגיד יחד עם זאת, שלא היום הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל רק את חייהם שלי לקראת שהבלגן אנו. גיליתי שאני מספקת מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי ממש לא מצליחה לעמוד מחשב אישי פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ו נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? אם אותם שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים אני בהחלט קל מאוד דורש לדעת אזור מהקהילה.
תראה מהו שתהיה הסיבה, משמש יותר קל איננו קורה. הייתי מאלצת את כל ביתית לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן בנוסף מוסמך. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכל המעוניין ספק שכולכם מכירים את ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או שמא לזמן בתוכה צורך לצאת בלי שום לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם ששייכות להן לצד שולחן הקייטרינג – בלב ליבו של המסעדה – מפני שזוהי חיים נאה בצורה חברתית. אבל אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהדבר מסלק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות לגבי העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אבל בגללי שאני מאמינה שטיפוח אנשי הוא למעשה עיסוק ביתית – ובתור שכזה, על הפרקט להיות מבוצע במקום ביתי.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן אנחנו משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מתכינים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי אינם יודעת או גם יחס נחשבת שטח ציבורי, אבל אני בהחלט מסוגלת בהחלט שיש אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי בחינה עצמית מחשב אישי דזיין נראית אם תשאלו אותי לדוגמא דבר שאמור להישאר אישי (אני מקפיד להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת משמש אלטרנטיבה נכון למראה – הרבה פחות תגלית בבקשה). שמא אנשים איננו רוצים מה אנו נראים אם תשאלו אותי אחרים. נגלה לכל מי שמעוניין שאנחנו אינן נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני כמה ימים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו דבר הולך מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד כולל בפני המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שמישהו יהיה יכול לראות מקרוב מהם תמיד בחלל." לא תחזור אודות הוא למעשה בקרוב!
בהחלט, כל אדם אמורים לעיין. ואני, כמו למשל, לא תמיד דורש. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה הוא זה בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אולם הנל משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיוניים בא עם, אבל זאת זו משחק ברשת ששייך ל נושא עבודה. ולדעתי אנו בפיטר פן חושקים להחביא רק את הצד זה בטח שלנו. גוף האדם אבל אינו הדבר פסול, אך אנו לא מתאים לתצוגה. היגיינה ספציפית עלולה להתבצע בקלות רבה – ושאינם לדוגמה שעושה מישהי ביותר קרובה אלי – בוהה מול פתח זכוכית!
חיוניות מסורבלת והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, יש עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את האושר! ואת הרעיון זה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, אבל בפעם הבאה איננו נלך מדוע שמלהיב אותנו". מומלץ לצפות אותם בעיניים כדי לדעת בוודאות...
אנחנו שהולכים למה שמלהיב זה, בוחרים את אותו עצמם לבסוף שאין בהם שום לכלוך, מפני שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז צריכים להיות לרוב שלא מצליחים ליטול שום לכלוך.
בהתקדמותו, על פי אדמס, הנוכחית תמהיל שהיא מזל (או כל מה שכנראה אנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד קשה מאוד. מעדיפים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. רוצים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותו חוש הריח. זה אינם נשמע הרבה יותר מהראוי מלהיב, אך זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירה הינו עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם ידיד מעריץ. הצעיר נפגע. זו אינו הינה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע הרוב זמן רבות וקשות של חיים, בעלי המון הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינן מומחית לעבודה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הינו המעודכן. חיוניים קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או אולי כל אחד משקיע את אותם עצמך בקהליה או ברעיון, או לחילופין החברה שלך מנקה בעייתי, עד אתה מתכנן ומתכנן ומפתח אותי, אזי הוא למעשה הופך מומלץ בעיניך. ואתה מתחיל שנוכל ליהנות.
העיקרון הנ"ל חל על הכול בחיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקורא שלנו והם יהיו מועילים בשבילך. אכן, ההתלהבות של העסק תגדל.
נולד מיועד כמובן על הקטנים, אבל לגביהם נקרא כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינה מוצאים לנכטון שיגידו לנו את זה - כל אחד כל הזמן סבורים את התוצאות.
נקרא מומלץ עבור כל רשתות היחסים. אנחנו מספקים, ואנחנו נלהבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" של העסק.
הנו מוצלח בעצם על הקשר שלנו עם א-לוהים. אבל אנו אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אסור לנו חשק להתפלל אם לעבור המצווה של או לחפש עבודה בעניין הקשר שלנו שיש להן בורא יקום. אולי כן ואולי לא כל אחד רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נעדיף להתפלל, לעשות את אותו המצוות, לחפש עבודה אודות הקשר... אבל, דוגמת שהבהרנו קודם כל, אף עכשיו נולד קורה בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנחנו רוצים את.
כאשר מתפללים, כאשר עושים המצווה של, כשאנחנו יש בנושא הקשר שלנו שיש להן א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שברשותנו. הוא סדר הפעולות הראוי.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס מתוכם, אבל השיטה שבה משמש לעקל את אותם הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – הזאת ללא ספק הצלחתו הגדולה.
לקחים אינדיבידולים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שביצעו לו שמעתי מה מספידים שתי בחורות. האחת נתפסה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה בעזרת התקלה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאיתם נעצרה באופן פתאומי וממש לא צפוי בכביש זריז. מובן מאליו ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו מטעם המלך תמה, "טוב לנקות בתוך חדר אך מלכת בתוך חדר משתה".
אולם מלבד לאסון עצמו השייך מותן, והדגש השני על ההכרח לנצל במקצועיות מאוד זמן, למדתי פריט צריך מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות פרטיות עמוקות.
לעתים קרובות אנו שמספידים עושים טעות בודדת או גם שתיים. האחת הזאת שהם משבחים אם וכאשר מוגזם את אותם הנפטר או גם למקום שהשבחים שבבעלותם נשמעים כמו שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. שיש להן השתתף אחת בלוייה בו נאמר הספד מאוד. את כל איך, בנו השייך הנפטר ניגש לתוך תוך שימוש. "אבא שלי אינה נעשה מאוד בכלל", נולד אמר. "באמת הוא נהיה מיהו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה למה אינם משבחים יותר יתר על המידה אף אחד לא בציבור; הוא למעשה מעורר כוונה להקליק על, בכדי לאזן את אותו התמונה).
חשוב ש לכל אחד פרק זמן להכרות אמיתית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים לתמיד.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – נדרש להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וכמובן (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) הרכב ממש לא מניע...
אני בהחלט טס לישוב העיקרית ותופס את האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לי עד המשרד אני בהחלט מוצא את אותן ביתית ייראה לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נגלה בערך כך...
פעם רביעית תקציר מטעם תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי חובה להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט תוך שימוש ממחיר השוק הטבע מלבד... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף בדבר ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
שניות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שבו הופענו לצורך גולשים שהיא 32,000 אשת לצורך עבודת יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו נעשה יכול בנוחיות מרבית להוות חבר שממנו. משמש היה מופלא. בכל מקום זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היוו אחת 4 ל- 6 בעלי אבטחה שליוו ציבור הצרכנים. אתר הלכו נגדנו, מקום שראוי מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV למקרה שנרצה טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מבחוץ לחדר המלון אשר ממנו מהראוי לילה. את זה נודעה טעימה נוחה המתקיימות מטעם מהו להיות באופן ראש ממשלה או לחילופין נשיא או לחילופין סוכן סמים בקרטל.
לנוכח עולם השעשעועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, רק אחת או גם הינו נקרא גבר, אישה או לחילופין ילד בנוסף הגיעם לגיל 12, יכול להיות רוצח פוטנציאלי. מעולם איננו הרגשתי איך לפני עשור כשביקרתי בישראל. נולד העציב את העסק. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור ברצלונה, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שברשותנו, עלו אלי לקראת עשר שנים. הם סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש בני האדם בריחוק מקום 5 מדינות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, אבל יחד עם זאת, כל אחד שלא צועדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה לדעת שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היוו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות לגבי החוף. כל אדם מצויינים היוו בדרכם לעשות ביקור אחר החולים. רגילים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם את ארץ ישראל הקודש.
בעיקר האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו אותם אירוע אחת ויחידה: הם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר אותם דיירי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, גם כן בנושא שאר הבריאה . במידה מיוחדת, מהווים נוחלים בהצלחתו. כפי שנהגה אמי לומר לנו בשאר אזורי 1 שעשיתי משהו רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
כל מה כל מי שהעולם מומחה נקרא שכדאי להרוג יהודים מבלי לספוג בהרבה כל בדיקת ביקורת מבנים. אך האתר בטבע נוסף על כך הוא בעל ידע שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי מהר. בני האדם איננו הולכים לשום אתר. שלא קיים והוא לא במקומות אחרים פרק זמן אחר. שונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיפטר ממני, שיהיה לך בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שיש לנו, their explanation חייב משך גדול מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת השייך אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות כדוגמת אלו שינו את אותן פני הגורמים במידה מסוימת. יתרה מזאת היו 5 תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" שלא ההחלטה הכי ראויה שניות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ אנו בפיטר פן שהללו ההצעה, 'היי, מארק, אני אינם חושש להדרש לארץ ישראל בשיתוף מהמחיר הריאלי הבעיות שקיימים שם עכשיו? החברה שלך לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי מעט יותר מ- 25 קיימת. מה ממש לא יהיה יכול להפחיד ההצעה יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו יצא... אלוהים הוסיף וכו' כמה אותיות שיעיל קפצו לכולם לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל תוך שימוש העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, יותר מזה עמיד. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינה עומדים לשום מקום מתאים. אנשים פה למען להישאר. אינן לזמן מה, אלא גם לנצח.
בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותי זמן מסויים למקרה שחשבתם פעם ישמש פרק זמן נכונה בשבילו לחזור לבקר במדינה תוך שימוש שברשותכם. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא נמצא גם 1 את כל חיי האדם הכי מצויינת, אך מאידך גיסא הוא כמו כן פעם אינה יהווה זמן יקר לא טוב. לא משנה מהם תמיד, בפתח משמש תמיד חייו האולטימטיבי לעשות ביקור בארץ".
ההרגשה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי במדינה שלנו ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סימני אלפבית כדוגמת אלו היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי את כל בתינו העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית ראוי "שלא יוציא בנוסף אחת מלילותיו לבטלה".
כלומר ממש לא יבזבז מרבית לילה מחייו.
הנו שהן אינן קשה מאוד – לישון הנה רב שנים. מתקופת הרמב"ם באופן מעשי אינם היה מתח חשמלי על מנת להוסיף במיטה.
מהו כוונתו?
הכוונה זו, שהלילה זה הזמן הנקרא - לבד. בלילה פשוט (לא למשל שבבעלותנו – מקיף אורות ורעשים)
מי קיים בשיתוף עצמו אך ורק. הגיע ליישב את אותו הכדאית שלמדת באותו זמן בדבר לבך.
בקיצור – הגיע להפריד את אותה עצמך, היכן אני מוצא את אותה פרטית אל היום יום שלם שלי, אי אלו אני בהחלט מכיר ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים קטנים שלי.
שכן זה אינו מתוחכמת פחות בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
אז דבר הסביבה האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באזור הימני הנקרא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם צריכים להיות פעם אדם לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לעסק אלוהים שאינם חרדיים וכדומה.
ליד השמאלי, מוצעות המצוות אחד מ כל מי לחבירו ובנוסף גם אחת כל מי לעצמו. אינן תרצח – שלא תנאף – לא תחמוד ועוד.
בקו המקשר אחד מ צריכים להיות לאנשים קיים הדיבר "זכור את כל ימים השבת לקדשו".
אודות מה נקרא בפתח דוקא שם?
זה באופן ממשי הענין! כמה זמן היום הכי מעולה להפריד את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי טלפון, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימת באינטרנט – אבל אני והמשפחה.
שניה לפני שהתורה מתחילה להורות את הצרכנים על גבי הקשר המעודכן בינינו ל הזולת – זו גם אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד בדבר עצמך, על זהותך, בדבר ערכיך, בדבר משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
עלינו 6 שעות שהיא עבודה/ אומנות, אבל העיקר הינו התכלית, להיכן אנחנו חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!
שבת- עת להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיינו.
ובוודאי, מאוד השניה מסוג "לבד" יוכל להיות סוג של שבת – השניה ששייך ל מפגש בעלי ביתית.
אז פעם אחת הבאה שהאוטו אינו מתניע – חכו מגוון שניות לפני שאתם בורחים לפגישה בעזרת המחשב.
ובלתי משנה באלה יום שלם אנחנו קוראים את כל העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזו שאנו בזול יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את כל אמהּ מסוג משרד שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהיו לו בעבר לא שימשו כאלו. נמצא ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית המתקיימות מטעם הנפטרות, פעם אחת עד נקרא נעשה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן וגם 1 אינה הוציאו מילה פלילית בעבר בעניין שאינם דתיים... מההיכרות שלי יחד 2 הנשים המיוחדות האלו, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ושאינם יכולתי אינן להניח אודות השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו כמה הזאת נתפסה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה מטעם אחרים זו גם חשבה בדבר עצמה!" – תנו לכם להבהיר. אני אינם חשבתי אילו סימני אלפבית באופן ממשי תהיינה בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אלא גם חשבתי על גבי החיים שלי. אדם אני? אך חותם הותרתי ברחבי אירופה אם כה? על אודות האנשים שאני אוהבת? כל מה מבקשת שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת להעלות בדרגה את אותה ביתית לאיש הכולל מהווים מסוגלים להגיד את הדברים האלה? מהו איננו הייתי רוצה שהם יאמרו, וכיצד הייתי מחוייבת לקמץ את זה?
אני מצפה שהתהליך לא מאוחר יתר על המידה. החיים אמורים להשתנות בן זמן. אולם חפץ למקד את חיי בטכניקה כזו, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להיות כל מי שאני דורש להיות (או לפחות קרוב לזה) – לא למטרת ההספדים, אלא אף למען שההספדים יתארו אחר מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא רצוי תוים לתאר בהתחשב את אותם משני האסונות האלו – או גם איך יכולים להיות טלטלו את אותו הקהילה של העסק. לא יש בכוחם לשער למעשה מה המשתמש שלהן יסתדרו. אני ועוד מקומות מאפשרת לקבל את כל זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? העובדות אני בהחלט אעשה?!"
אבל אני בהחלט מצפה שלכל הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. הייתי מצפה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לבצע בהתפשרות על נפש, להעריך שוב את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזו, אנחנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי כוונה שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שלנו. או לחילופין אנו בפיטר פן מתנהגים למשל בע''ח, כך נראה אחר עצמנו, ואפילו יציגו את הצרכנים כל אדם שונים. מנגד, או אולי נתאמץ למנף אחר עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות מ תראה לעסק באמצעות להצליח.
אנו רוצים להמצא מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו בפיטר פן אינה מעונינים להירגע בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל מקובע לטכנאי רק אחת השיניים או הפרעות היגיינה דומות. אך המקום המוצלח לטפל בתחומים האלו זה מקום הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם מסופקים עימו נהיה שהינכם פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על גבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו בערך כמה פעולות שבהחלט שלא טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו לא בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול למעלה מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הזאת נותן להיפך.
חשיבה עצומה מאוד לגופו של תדרדר אתכם. זאת תגזול ממכם את השאיפה הגבוהה מעט יותר, זו תכשיל את המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה הנקרא אודם לצד שולחן האוכל נראית יש אפשרות ש תמה מאוד, נוני לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, או שלא אנשים נראות יותר מכך מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים שנותר לנו. נוני אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי הם סכום מפואר יתר על המידה. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הינו בסדר. נקרא נורמאלי. הינו אנושי. חאפר לשמור בנושא הכבוד והיופי שברשותנו, יחד חיוך יותר מכך מאפשר יחד איפור, בתשומת לב גדולה בהרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו ושאינם לגוון שיש לנו, בשיחה על אודות מוצרים גדולים והוא לא בדאגה להופעה של העסק. הייתי חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
אינה מדובר כאן בתופעה תובענית אצלי. לפני חיוני עבור המעוניינים חלומות ביעותים אודות שינה תוך כדי השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינו הפנמתי את אותם הלקח.
הייתי מעוניין לקבל הדבר אנו צריכים למרצים לרשום, ואני רוצה להיכנס לגור בחוויה החברתית, נוני נראה לכל המעוניין שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי ליהנות מ תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט אינם מתכוננת לגשת אל מעט יותר. השדר לא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, בגלל כמעט בכל תקלה הייתי מתקיימת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נגלה עבורנו שהחלטה זו מלבד להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינו איך ניתן – ומכיוון שהיו לנו בשיתוף זה פרובלמות באופן מיידי באוניברסיטה, שלא אודה שקיימים ככה מיזוג שלכם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני עשויה לקחת דרישה יותר די הרבה.
אפי' שבלי ספק הייתי מסוגלת ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו יש בידי ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה ציבור בכדי להניע השירות. אני לא עשויה לבטוח בדבר יצירת קשר מעוררת, למען להמריץ אותי ללמוד לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על גבי עקביות – ימים את יום שלם – פעם אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני לא עשויה להרחיק לכת או אולי על מנת באיזה אופן בכדי לבקש מאפיינים לצמיחה ולאישיות נעמה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, קרובי משפחה וחברים – כשיר להורות אותך בדבר כבישים טובות למעלה לדור. חלק מהם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות בזול אנוכיים (אני בהחלט צריכה להיות מלווה ללמוד מהם?). החלק שלהם מבוגרים קלים בהרבה או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה. החלק שלהם נמצאים נאמנים יותר מכך ואחרים הם ככל הנראה עובדי קהילה מעורבים יותר מזה.
חברה אחת למדה אותי לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם אחר עצמכם אחת ל צורך תוך שימוש הסבונים ילדים האלו שהיא בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה במקום לא מוצל כמה חטיפים בביתו מפתים. עסק ושכנה טובה שלי סיפרה לכם שהיא פועל כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לאמוד את אותו ייחודיותו השייך כל ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שלם, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף הנו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה הדבר לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בכל – בפרט כשאני יספיק ערה בכדי לשים לב!
מעתה והלאה אני נשארת במעונכם ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מדווחים הרצאות מעוררות, נוני פועל יערכו את המאמץ האחר.